מירס תקשורת בע"מ נ' אלפסי

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, שלטענת המבקש, נתקל הוא במסמכים שנמסרו מלשכת ההוצל"פ, בעת ביקורו אצל אימו, במהלך חודש אוקטובר 2010, כאשר הוצגה בפניו בקשה להגשת שאלון ומסמכים, לפי החלטה מיום 10.10.10.

לפיכך, עתר הוא והגיש התנגדות לביצוע התובענה, בלשכת ההוצל"פ, ביום 31.10.10.

עוד מוסיף וטוען המבקש, כי כתובתו אינה הכתובת שבה נמסרו מסמכי ההוצל"פ ואין הוא מתגורר בבית אימו, שם נמסרו המסמכים, ברחוב נחל לכיש מס' 25/8 באשדוד.

לטענתו, כתובתו למסירת כתבי בי דין הינה רחוב האופים 6 באשדוד, שם נמצא מקום עסקו וכתובת זו, לטענתו, היתה ידועה למשיבה שכן, צוינה על מסמכי ההתקשרות עימה.

אכן, מצאתי כי המשיבה ביצעה המצאה של האזהרה, ללשכת ההוצל"פ בכתובתה של אימו של המבקש, כמופיע בתצהיר המוסר אשר צורף לתיק ההוצל"פ מיום 23.05.10.

בנסיבות העניין, משהובהר בפניי כי אין זו כתובתו של המבקש ואין הוא מתגורר בכתובת המסירה – הרי שמסירה זו לא בוצעה כדין ובניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי ועל כן, משתיק ההוצל"פ וההליכים שנפתחו כנגד המבקש הובאו לידיעתו במהלך חודש אוקטובר 2010, מצאתי לנכון להורות על הארכת המועד להגשת ההתנגדות, לביצוע התובענה על סכום קצוב.

באשר לטעמי ההתנגדות עצמה, שגם עליהם נחקר המבקש בפניי – הרי שהמבקש טוען כי עוד ביום 28.01.09 שילם הוא את חובו למשיבה, בהתאם להסכמה שהושגה עם נציגי המשיבה ולפיה המבקש ישלם את החשבוניות שהצטברו לחובתו, יתנתק מן המשיבה והמכשירים שהיו ברשותו יועברו לצד ג'. לטענת המבקש, פעל הוא בהתאם למוסכם והגיע למשרדי המשיבה, יחד עם צד ג', אדם העונה לשם יהודה פרץ וקיבל לרשותו קבלה אודות תשלום חובו למשיבה.

ב"כ המשיבה הציג לתיק תכתובת שערך, לטענתו, ב"כ המבקש לשעבר מיום 25.01.09, המעיד לטעמו כי המבקש דחה את בקשת התשלום שהוצגה לו וכי ניהל מו"מ עם המשיבה עד לאחרונה.

על כך ייאמר כי אין למכתב מיום 25.01.09 כל רלוונטיות לענין שבפנינו שכן, כטענת המבקש, החוב שולם ביום 28.01.09 ואף הקבלה שצורפה לתיק מעידה על כך ואילו התנהלות המו"מ שהתנהל בין המבקש למשיבה בחודש נובמבר, לטענת ב"כ המשיבה, אף הוא אינו רלוונטי שכן, נעשה לאחר שכבר הובא לידיעת המבקש עניין התיק שנפתח כנגדו ולאחר שכבר הוגשה התנגדות בלשכת ההוצל"פ.

הלכה היא, כי בשלב זה של ההתנגדות רשאי המבקש להעלות טענות הגנה חוזיות ואחרות כנגד עסקת היסוד שבוצעה עם המשיבה וככל שיש לטענות אלו להוות הגנה אפשרית ולו לכאורה כנגד התביעה, אזי יש ליתן למבקש את הרשות להתגונן מפני התביעה.

כאמור לעיל, מצאתי כי למבקש טענות הגנה חוזיות כנגד עסקת היסוד, שכן, לטענתו עמד הוא בהסכם עם המשיבה וטענות אלו, בהתאם לדין, לא נבחנות בשלב זה של הבקשה, לא נבחנת אמיתותן ואף לא הדרך שבה יבחר המבקש להוכיחן.

די בכך שיש למבקש הגנה אפשרית מפני התביעה, כפי שפורט בטענות ההתנגדות וכפי שהוצג בפני בחקירת המבקש, טענות אשר לא נסתרו בחקירה.

אשר על כן, הנני מקבל את ההתנגדות ונותן למבקש את הרשות להתגונן מפני התביעה.

כמו כן, הנני מחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"א, 05/12/2010 במעמד הנוכחים.

אריה ביטון, רשם

הוקלד על ידי: משה בואזיזה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: